ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' מוסר ואח'

פסק דין

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, ראיתי מקום לקבוע כי דין האחריות לתאונה חלה על הצדדים באופן שווה וזאת לנוכח מסקנתי כי התאונה התרחשה כגרסת הנתבע 1.

ואלה נימוקיי לפס"ד:

א. נזקי רכב התובעת אשר נותרו לאחר התאונה אינם מצביעים על מכת מעיכה שנותרה באזור הפגיעה שהוא בדופן קדמי של הרכב אלא על שריטות נמשכות מאחור כלפי חוץ, היינו מימין לשמאל תוך הותרת קרע של מספר ס"מ באמצע, דבר שהביא בין היתר לשבירת קלפסי הכנף הקדמית השמאלית והצורך בהחלפתה של זו. אילו גרסת נהג התובעת על פיה הנתבע 1 סטה ממסלולו משמאל לימין ופגע ברכב התובעת באמצעות חלקו האחורי, תוך כדי סטייה, היתה נכונה, אזי סביר שלא היינו עדים לסוג זה של נזקים אלא לכל הפחות למכת מעיכה צדדית בדופן הקדמי של הרכב ולא לשריטת נמשכות. זאת ועוד ובהקשר לכך, מעיון בחוות דעת שמאי התובעת על תמונת הנזק של הגלגל הקדמי שמאלי של הרכב, ניתן ללמוד שחישוק המגנזיום של הרכב תוקן אך זאת במקטע אחד שנפגע המצוי בקצה העליון של החישוק. הדבר מלמד שבשעת התאונה רכב התובעת היה בזווית כאשר הגלגל השמאלי שלו פונה במעט ימינה זאת להבדיל המצופה בעת נסיעה במאוזן –ישר, כעמדת נהג התובעת שכן אז היינו צפויים לראות נזקים לכל אורך החישוק ואולי אף במרכז המגנזיום עקב פעולת סטייה צדית אך זאת כאמור אין בנמצא בענייננו.

ב. עדותו של הנתבע 1 אמינה עליי. הנתבע 1 הסביר בקוהרנטיות את השלבים שקדמו לתאונה, מניין הגיע, כיצד חלף על פני המשאית וביקש לסטות ימינה לאחר שבדק מספר פעמים שהדרך פנויה. עדותו זו שלא נסתרה במהלך חקירתו הנגדית, תואמת את הודעתו לנתבעת 2 ואת השרטוט ששרטט על גביה באופן המציג את נהג התובעת כמי שבא מאחוריו מצד ימין אל עבר הכיוון אליו הוא ביקש לסטות. לעומת זאת עדותו של נהג התובעת מלמדת כי גרסתו באשר לסטייה פתאומית של הנתבע 1 תוך שהוא נוסע לאיטו בנתיב הימני ביותר, אינה נקייה מספק. הדבר נלמד בין היתר מאמרתו כי לאחר התאונה החל הנתבע 1 לצעוק עליו מאחר והוא ראה בו אשם לתאונה וכדבריו :" אחרי התאונה היו צעקות, הוא צעק עליי, הוא חשב שאני אשם...."( עמ' 1 שורה 18 לפרוטוקול הדיון). היינו, נהג התובעת מעיד על טענות חד צדדיות מצידו של הנתבע 1 וזאת ממש בסמוך לקרות האירוע התאונתי אך אינו מעיד על טענות נוגדות שהוא השמיע כלפיו, מקום בו הדבר מתבקש שעה שלעמדתו האשם הבלעדי לתאונה רובץ לפתחו של הנתבע 1 שאך זה עתה התנגש בו בחופזה מצד ימין. הותרת זירת הטרוניה או ההתגוששות אם תרצה לומר לנתבע 1 בלבד תוך שהלה מטיח בו ביקורת על נהיגתו שעה שאין נהג התובעת מגיב לדברים אלו כלל וכלל, פעולת לרעתו של מי הטוען כי אחר ולא הוא אחראי לתאונה.

זאת ועוד, פרטים מהותיים אודות התאונה כגון: תוואי הדרך המונה 3 נתיבים, כוונת נהג התובעת לפנות ימינה בסוף הדרך המונה עד לפנייה 50 מטרים ועוד, פורטו בהרחבה אך לראשונה במסגרת עדותו היום של נהג התובעת ולא במסגרת טופס ההודעה מטעמו. נהג זה גם לא טרח לשרטט את התרחשות התאונה לפי גרסתו במקום שנועד לכך בטופס ההודעה. לעומתו, הודעתו של בכתב הנתבע 1 על השרטוט שורטט על ידו תאמו את רכיביה העיקריים של עדותו היום ואשר לא נסתרה כאמור. לכך נוסיף את דבר העובדה שלהבדיל מנחרצותו של נהג התובעת באשר לסטיית הנתבע 1 לנתיב נסיעתו בעודו נוסע בנתיב ימין בהתאם לטופס הודעתו, אין החלטיות זו מקבלת ביטוי מעשי במסגרת עדותו היום בפניי בציינו בעמ' 1 שורה 14 שבה, כי יכול בלבד והנתבע 1 הגיע מהנתיב האמצעי וזאת לשם מטרת עקיפת רכבו ובמילותיו שלו:" כנראה הוא בא מהנתיב האמצעי"....

ג. מעברו השני של המתרס, התרשמתי כי סטיית רכב הנתבע 1 בוצעה אמנם כשרכבו של התובע מאחוריו וזאת כעולה מטיב הפגיעות ברכבים ועדותו של זה בפניי אלא שסטייה זו נעשתה לכל הפחות בו זמנית עם רכב התובעת כאשר זה מצוי במקביל לו אך בזווית אלכסונית לכיוון הנתיב הימני כפוזיצייה בה מצוי היה רכב הנתבע 1 לפני התרחשות התאונה. מסקנתי זו מתחזקת בין היתר לנוכח העובדה שהנתבע 1 לא שלל תיזה זו בעדותו ( שם, בעמ' 4 שורות 12-13 לפרוטוקול הדיון) והימצאותם כאמור של נזקים אופקיים ברכבים, דבר המלמד על סטייה הדדית ולא חד כיוונית של רכב השמאלי לימני. בהינתן עובדה זו ודבר העובדה שרכב הנתבע 1 היה מלפני רכב התובעת עובר למפגש שבין הרכבים וטרם השלים את השתלבותו בנתיב הימני (כעולה גם משרטוטו בטופס ההודעה מטעמו), אך סביר כי יש להטיל עליו אחריות שווה לתאונה היות ולסטייתו ימינה לא קדימה התבוננות במראה הימנית או תשומת לב מירבית טרם הפנייה האלכסונית שהרי אם כך היה עושה בוודאי היה מבחין ברכב התובעת הסוטה אף הוא לימינו אשר לשיטתו יכול והוא או רכב אחר נסעו קודם לכן מאחוריו (שם, בעמ' 2 שורה 25 לעדותו). בנסיבות, נושאים הנהגים באחריות שווה לקרות האירוע התאונתי ובמחצית הנזק המוכח.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את סך הנזק הישיר בגין התאונה ועלות שכ"ט שמאי מטעמה בסך 1,633 ₪, בצירוף הצמדה למדד מיום 17.6.11, שכ"ט עו"ד ע"ס 1,250 ₪, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העד מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין בדואר לצדדים.

ניתן היום, ד' אב תשע"ג, 11 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: